האם אני סובלת מאכילה רגשית?
הרבה פעמים אנחנו מקשרים אכילה רגשית לבחורה הזאת שהיא בדיכאון שיושבת עם קערת הגלידה ואוכלת אותה ללא הכרה, אבל למעשה כולנו "חוטאים" באכילה רגשית במידה זו או אחרת כדי להתמודד עם סיטואציות יום יומיות פשוטות. אתם מכירים את זה שלפעמים משעמם ויש איזשהו אי שקט קטן, ואנחנו ישר מחפשים בארונות, מה אפשר לאכול? או שיש תקופות נורא קשות של לחץ, שישר מביאות אותנו לאכול הרבה יותר?
אוכל מנחם הפך אצל רבים מאתנו לדרך הנוחה ביותר להתמודדות עם תחושות שליליות כמו כעס, מתח, עצב או פחד, שלא נעים לחוות, אך הם חלק מהחיים. אז בואו נלמד איך אפשר להתמודד עם התופעה הזו בכמה שלבים.
מה קורה בזמן אכילה רגשית
בשביל להבין איך מטפלים באכילה רגשית, אנחנו חייבים להבין מה קורה לנו בגוף, בזמן שאנחנו פונים לאוכל בזמן של סטרס.
אכילה רגשית מתחילה תמיד מאיזשהו אירוע. זה יכול להיות טלפון מהבוס שעצבן, זה יכול להיות שהגענו לבית ריק, איזו מילה של בן הזוג, או כל דבר קטן אחר.
האירוע הזה מביא אותנו לחוות רגש שלא נעים לנו להיות איתו, כמו עצבות, לחץ, שעמום, אי שקט, וכדומה. מאחורי אותן רגשות לא נעימים תמיד מסתתר פחד ממשהו – פחד שלא נעים לנו להישאר איתו ולכן אנחנו מנסים לטשטש אותו. יש כאלה שמדליקים סיגריה כדי להרגיע ולטשטש את הרגש, יש כאלה שצורכים אלכוהול בשביל זה, או דברים הרבה יותר גרועים.
אוכל, זה בעצם הדבר הכי נגיש והכי מנחם, הוא לא נחשב סמים ותמיד נמצא שם. כל פעם שאנו חווים סטרס או איזה אי שקט בגוף ואנחנו רוצים לטשטש אותו, אנחנו מיד נגשים לארון או למקרר ומחפשים אוכל. האוכל מעלה לנו את רמת האינסולין ואנחנו נרגעים.
אוכל הוא מנגנון הגנה מצוין נגד רגשות לא נעימים
חשוב להפנים – אכילה שנועדה להתמודד עם משברים – לא פותרת אותם.
להפך, אכילה רגשית פוגעת ביכולותינו שלנו להתמודד עם אתגרים ועלולה להגביר משברים נפשיים. יותר מכך- ברגע שהטשטוש באמצעות אכילה מגיע בתדירות גבוהה והופך לשגרה, זה המתכון המושלם לעלייה במשקל ולפגיעה במטרות הבריאותיות או האסתטיות שלנו. זה כנראה הרגע בו כדאי לחפש מנגנוני הגנה אחרים כדי להתמודד עם אותם רגשות לא נעימים.
האכילה שלנו באה לטשטש איזשהו רגש לא נעים
איך לזהות אכילה רגשית ולטפל בה בזמן
הטיפול באכילה רגשית מתחיל כבר בזיהוי שלה, וכמה שיותר מוקדם כך תמנעו ממנה להתפתח להפרעת אכילה ותוכלו לעצור את העלייה במשקל.
בבסיס הטיפול בשיטת דעת הגוף, אני תמיד מלמדת – להקשיב לגוף. בתור התחלה, עצרו רגע ושאלו את עצמכם – אני רעב/ה, או לא רעב/ה? האם הגוף שלי מאותת סימני רעב? מתי אכלתי פעם אחרונה? הגוף יודע, הגוף יגיד לכם אם רק תשאלו.
אם אנחנו רעבים – אנחנו צריכים לאכול, אז נשב ונרכיב ארוחה מסודרת ונאכל בהנאה. אבל אם אנחנו לא רעבים כנראה שיש עניין רגשי שאנחנו רוצים לטשטש, אז צריך לעצור באותו רגע, להתיישב באיזשהו מקום ולנסות להבין מה עובר עלינו ומה אנחנו מרגישים.
אם הגוף שלי לא צריך כרגע אוכל, יש מקום לשאול את עצמי למה אני פותחת את הארון? אולי קצת משעמם לי? אם משעמם לי, יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להפיג את השעמום שלא קשור לאוכל? אולי לדבר עם חברה בטלפון?
מספיק שנעצור לרגע, נתרכז בישיבה במה שאנחנו מרגישים וננסה להבין מה עובר עלינו כרגע – למה אנחנו עצובים, או למה השיחה הזו עצבנה אותנו כל כך, אז כבר אוטומטית משהו נרגע כי אנחנו נותנים לגיטימציה לרגש שלנו.
אם כך, הקו הראשוני של הטיפול הוא קודם כל להבדיל בין רעב רגשי לרעב פיזי. ברגע שאנחנו מבדילים אנחנו יכולים לנסות להתמודד עם הרגש – זה השלב השני: להתיישב ולנסות לקבל אותו. השלב האחרון הוא בעצם להגיד אוקיי, אם אני לא רוצה לקבל את הרגש הזה כי לא בא לי להיות עכשיו עצובה, מתוסכלת או מבואסת אז אני בעצם יכולה לחפש תחליפים אחרים שיכולים לטשטש לי את הרגש, שהם לא אוכל.
ואז זה כבר מקום להפעיל את היצירתיות שלכם. המון בהצלחה!
אורנית יונה – דיאטנית קלינית, B.Sc. מטפלת בעודף משקל והפרעות אכילה למעלה מעשר שנים. מנהלת את קליניקת "דעת הגוף" ברמת–גן המתמחה בטיפול באכילה רגשית. טיפלה בלמעלה מ- 1500 מטופלים ומכשירה דיאטניות לטפל בשיטת הנון-דיאט הדוגלת בהעצמת דימוי הגוף ויציאה ממעגל הדיאטות. מתנדבת בפורום נערות באתר girls4, כותבת טור באתר "פוד דיקשנרי – מרזים ללא דיאטה". מרצה ומנחת קבוצות לדימוי גוף, הפרעות אכילה והרזיה ללא דיאטה.
תגובות
תגובות